נייר עמדה של תבונ"ה: הגברת מוביליות חברתית באמצעות אוריינות פיננסית

18 במרץ 2021

הגברת ניעות (מוביליות) חברתית באמצעות אוריינות פיננסית

מטרתו של מסמך זה להצביע על התועלת בקיום מסגרות להקניית אוריינות פיננסית - המשולבות בהעצמה ובשיפור האסרטיביות - כדי להגביר את המוביליות בחברה הישראלית.

תמונת מצב

מחקר שפורסם לאחרונה[1], ואשר נערך בשיתוף הג'וינט וגופים נוספים בישראל (להלן – מחקר הג'וינט), עסק בקידום ניעות (מובּיליוּת) חברתית בישראל. הוא בחן את הקשר שבין מאפייני הרקע של הפרט (כמו מצב סוציו-אקונומי של ההורים, השכלה, בריאות) לבין יכולתו לממש בצורה מיטבית את כישוריו ויכולותיו, ולהצליח בחייו כבוגר.

מחקר הג'וינט התמקד בקבוצת הגיל 18-35, והוא מלמד כי הפרטים בשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות מתקשים לנוע במעלה הסולם החברתי. המחקר מצביע על מספר גורמים הפוגעים במוביליות, על השינויים וההישגים הנדרשים, ועל התערבויות מוצלחות שנעשו במדינות אחרות, ואשר עשויות לשפר את המצב גם בארץ.

דוח של קרן רש"י[2] משנת 2019 עסק אף הוא בפגיעה הקשה במוביליות החברתית בישראל, והציע מתווה לאומי לשיפור המצב. בין היתר, הוצע להגביר את מעורבותו של השלטון המקומי במתן מענה לפרטים בשכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות, כאמצעי מרכזי לשיפור המוביליות החברתית.

יש לציין, שנייר עמדה של ארגון ה- OECD משנת 2018 מלמד על ירידה דומה במוביליות במדינות החברות בארגון, ועל כך שהקושי לעלות במעלה הסולם הסוציו-אקונומי מועבר גם לדורות הבאים[3].

לפי המחקרים הישראליים, בין הגורמים המשפיעים על מוביליות נמצאים המשאבים של הפרט (הון חברתי מחבר ומגשר, ידע, השכלה אקדמית והכשרה מקצועית), כישורים (יכולת ליצור תמונת עתיד חיובית, תחושת מסוגלות ושליטה), ומצב בריאותי ונפשי (בדידות ולחץ).

מה אפשר לעשות?

מחקר הג'וינט ציין, כי ידע על התנהלות פיננסית נכונה, ביחד עם תוספת ידע בנושאי ליבה וכישורים רכים, יכולים לשפר את המוביליות החברתית של הפרטים הנמצאים בשכבות סוציו-אקונומיות נמוכות (עמוד 28, 32 למצגת הדוח). עם זאת, דוח המחקר לא מציע דרכים להקניית ידע כלכלי, ואף לא סוקר התערבויות בתחום זה במדינות אחרות.

אנחנו סבורים, שיש לתת לתבונה פיננסית מקום מרכזי במאמץ לשפר את המוביליות החברתית. זאת, משום שהתנהלות פיננסית נכונה יכולה לשפר לא רק את המצב הכלכלי של הפרט, אלא גם להגביר את השפעתם של הישגים בתחומים אחרים, כמו מסוגלות ותחושת שליטה בחיים. וגם ההיפך נכון: התנהלות כלכלית שגויה תפגע במוביליות, משום שהיא עלולה לבטל את ההישגים בתחומי העצמה אחרים. במילים אחרות, פרטים שישיגו הון חברתי, ישפרו את השכלתם, ימצאו תעסוקה מתאימה ויגדילו את הכנסתם, אך לא יידעו כיצד לנהל את כספם, כיצד לחסוך ולהשקיע אותו – סביר מאד שמצבם הכלכלי לא ישתפר, ולכן גם המוביליות שלהם ושל ילדיהם לא תשתפר.

לכן, במסמך זה, נבקש להתמקד בשיפור הידע הפיננסי כאמצעי לשיפור המוביליות החברתית.

בקצרה, עמדתנו היא, שהקניית תבונה פיננסית לפרט היא תנאי הכרחי למוביליות חברתית, ותהיה לה השפעה מהירה, רחבה, ובין-דורית.

האפקטיביות הרבה של תבונה פיננסית נובעת מכמה גורמים:

- מהירות - הידע ההכרחי לניהול הפן הכלכלי בחיים – אינו רב. אפשר ללמדו תוך זמן קצר יחסית.

- פשטות - הידע הדרוש הוא קל להבנה, מצריך מתמטיקה בסיסית בלבד, ויכולות קוגניטיביות ממוצעות.

- מניעה מוקדמת - תבונה פיננסית מגיל צעיר היא כמו "רפואה מונעת": תכנון מראש והשקעה נמוכה יחסית, מונעים שגיאות, הפסדים ומצוקה, ומניבים תשואה גבוהה. בגלל ההשפעה המצטברת של "ריבית דריבית" לאורך השנים, ידע פיננסי שיוביל לחיסכון - אפילו של מאות שקלים בחודש - יכול להיות ההבדל בין שקיעה בחובות הולכים וגדלים, לבין צבירת נכסים וצמיחה.

- אי-תלות - יישום של ידע פיננסי קשור בעיקר בשינויים פנימיים ובפעולות של הפרט, וכמעט אינו תלוי בגורמים חיצוניים. לכן, גם פרטים מרקע סוציו-אקונומי קשה יכולים בקלות יחסית ליישם ולהפיק תועלת מן הידע הפיננסי.

- העצמה - תוספת ידע פיננסי תורמת לשיפור הביטחון העצמי, ולתחושת המסוגלות, הערך העצמי והשליטה בחיים.

- הגברת השיפורים האחרים - תוספת ידע פיננסי מגבירה את האפקטיביות של התערבויות אחרות: השכלה אקדמית, הכשרות מקצועיות, תוספת הון חברתי, מציאת עבודה מתאימה וכד'. בלי התנהלות פיננסית נבונה, גם משכורת גבוהה יותר לא תוביל לשיפור במצב הכלכלי ובתחושת הרווחה של הפרט ומשפחתו.

- רב תחומיות - התנהלות פיננסית נבונה תורמת לשיפור במרבית תחומי החיים: היא יוצרת בסיס ל"ספירלה עולה" – כלומר השפעות חיוביות התורמות זו לזו. למשל, רווחה כלכלית תורמת לתחושת ביטחון ושליטה ולשקט נפשי, הם תורמים לפניות רגשית לזוגיות, למשפחה וליצירתיות בעבודה, ואלה בתורן תורמות להצלחה, לרווחה ולתוספת ביטחון עצמי, וחוזר חלילה.

- התקדמות מדידה - שיפור בפן הכלכלי קל לראות ולמדוד, והוא תורם לתחושת הישג והתקדמות.

- השפעה נמשכת - ידע והרגלים פיננסיים בריאים מלווים את הפרט כל חייו, וקל להעבירם לדור הבא.

לאור האפקטיביות הרבה של תבונה פיננסית, המשך המסמך הזה יצביע על דרכים לשפר את הידע הפיננסי הבסיסי.

האתגר

ברוב המשפחות כסף הוא "טאבו" – נושא שלא מדברים עליו עם הילדים. במרבית המשפחות לא מלמדים את הילדים כיצד לנהל תקציב ולתכנן את הוצאות משק הבית. גם הורים שמעוניינים ללמד את ילדיהם כיצד לנהל את כספם, חסרים ידע הכרחי, שכן העולם הפיננסי כיום מתוחכם ומורכב יותר מבעבר.

ברוב המכריע של בתי הספר בישראל לא מלמדים תבונה פיננסית מעשית, ואין גופים ממלכתיים או אחרים שמלמדים בוגרים-צעירים התנהלות פיננסית נבונה. לכן, לבוגרים הישראלים יש ידע מועט יחסית על הדרכים לנהל את משאביהם הכלכליים, ולהפיק את המיטב מכספם.

בנוסף לכך, נערות ונשים רבות בישראל גדלות בקהילות, שבהן עניינים כספיים נתפסים "גבריים". נשים רבות מאמינות, שהעיסוק בפיננסים "לא מעניין", "לא בשבילן", "גדול עליהן". אחרות חיות בתחושה, שהעיסוק בפיננסים נתון בידי הגברים, ואין טעם או יכולת לשנות זאת. אחרות פשוט אינן יודעות מה עליהן ללמוד כדי לשפר את מצבן – הן במישור הידע הכלכלי, והן במישור היחסים הזוגיים. כדי להגביר תבונה פיננסית בקהילות כאלה, נדרש שינוי בתפיסת הנושא וניתוקו מן ההקשר המגדרי.

אתגר נוסף נוגע ב"מלכוד", לפיו הפרטים מקבוצות סוציו-אקונומיות חלשות, אשר צריכים את הידע והעזרה הרבים ביותר בתחום הכלכלי – דווקא הם עסוקים ב"הישרדות", עובדים שעות רבות בכל יום, ואינם יכולים לפנות את הזמן הדרוש ללימוד, או להרשות לעצמם לרכוש בכסף את הידע שדרוש לשיפור מצבם. כך נפגעת המוביליות החברתית שלהם ושל ילדיהם.

ה"מלכוד" הזה קשה במיוחד כשמדובר בנשים. נתונים מלמדים, שרוב גדול של אימהות עצמאיות (גרושות, אלמנות, או יחידניות מבחירה), בין שהן עובדות ובין שאינן עובדות, נמצאות בשכבה סוציו-אקונומית נמוכה, נסמכות על קצבאות, ומתקשות לעלות במעלה הסולם החברתי[4]. הפגיעה במוביליות שלהן מועברת גם לילדיהן.

גם נשים המצויות במערכת זוגית, שבה הגבר שולט בניהול כלכלת המשפחה, יתקשו לשכנע את בן זוגן לשלם עבור ידע ועזרה של מומחים בתחום זה, משום שהדבר עשוי להתפרש כפגיעה במעמדו של בן-הזוג. כך יוצא שדווקא נשים, שנמצאות במערכת יחסים לא-שוויונית ולא-בריאה, יישארו תלויות בבן זוגן, יתקשו מאד לעזוב את מערכת היחסים הזו, ולא יצליחו לסייע למשפחתן לעלות בסולם החברתי.

איתנות כלכלית תלויה גם במועד רכישת הידע הפיננסי: ככל שמקדימים לרכוש ידע וכלים לניהול כלכלת המשפחה, קטן הסיכון להיקלע לחובות, וגדל הסיכוי להגיע לאיזון תקציבי, לביטחון כלכלי ואף לצמיחה ולרווחה נפשית.

תוכנית להגברת אוריינות פיננסית צריכה להשלים את הפערים בתחומים הללו. עליה ליצור שינוי בשלושה מישורים:

1. לשנות דפוסי חשיבה: נדרש שינוי של הגישה הקיימת, לפיה הטיפול בכלכלת משק הבית אינו מצריך לימוד מסודר, וגם את התפיסה כאילו ניהול כספים הוא עניין לעסקים או לבעלי ממון רב, את הנורמה החברתית שלפיה התחום הוא באחריות הגברים, ואת ההנחה, שענייני כספים "לא מעניינים", או "מסובכים מדי".

צריך לסייע לפרטים להתמודד גם עם החשש משינוי: החשש מנטילת אחריות, מהצבת יעדים, תכנון תוכניות, חישוב ותקצוב; החשש מניהול שיח אסרטיבי ושוויוני, שלעיתים כרוך במשא ומתן ואף בקונפליקט עם בן הזוג ועם נותני שירותים (הפקיד בבנק ובחברת הביטוח, נציג חברת הכבלים וכד').

2. להוסיף ידע וכלים מעשיים – הן בתחום התבונה הפיננסית, והן במישור האסרטיביות והתקשורת האפקטיבית עם בן הזוג ועם מוכרים ונותני שירות.

3. לעודד פרטים לפעול כדי לשפר את חייהם – ידע שאינו מיושם אינו מועיל. יש לשאוף לשנות, לעשות פעולות ולאמץ הרגלים מועילים לכלכלת המשפחה ולזוגיות.

מה הפתרון?

אחד הפתרונות האפשריים למצב הוא הקמת תשתית באחריות השלטון המקומי – במרכזים קהילתיים, במוסדות חינוך - ובמקומות עבודה, להקניית אוריינות פיננסית, עידוד ליישום של ידע פיננסי, ותמיכה בביצוע פעולות לשיפור מצבם הכלכלי והאישי של חברי הקהילה.

תשתית כזו יכולה לכלול:

סדנאות פרונטליות, הדרכות מקוונות, קורסים דיגיטליים מוקלטים מראש, תמיכה וליווי נמשך של מומחים, קבוצות פייסבוק לשאלות ותשובות, תמיכה, ופוסטים של מומחים בנושאים שונים.

רצוי לבחור בנותני שירות מטעם הרשות המקומית או לפחות גורמים מקצועיים נייטרליים, כלומר כאלה שאינם מקושרים לגופים כמו בנקים וחברות אשראי – שהאינטרסים העסקיים שלהם עשויים להיות מנוגדים לאלה של הפרטים.

תוכן מוצע לסדנאות:

- שינוי פרדיגמות מעכבות, והגברת תחושת המסוגלות לשפר את החיים.

- תפקידו של חזון כלכלי - אישי ומשפחתי.

- הפיכת חזון לתוכנית פעולה מעשית, שכוללת יעדים, מטרות ודרכי מימון.

- החשיבות של התאמת ההוצאות להכנסות, יצירת סדר עדיפויות, ותכנון מראש של הוצאות.

- שיח זוגי שוויוני על הערכים והבחירות, שבבסיס החזון ותוכנית הפעולה המשפחתית.

- ניהול חכם של טבלת תקציב ממוחשבת.

- הבנת ההוצאות ה"נסתרות" בתקציב (הוצאות תקופתיות, או בלתי צפויות), וכיצד להיערך לקראתן.

- היכרות עם חשבון הבנק – הריביות, מסגרות אשראי, המחיר הכבד של יתרת חובה קבועה.

- איך להימנע מטעויות נפוצות בניסיון "לסגור את המינוס".

- איך להפחית את ההוצאות בלי לפגוע באיכות החיים (השוואת מחירים, מיקוח, מיחזור).

- להבין את תלוש המשכורת כדי לקבל את כל מה שמגיע לעובד.

- יסודות של חוזים נפוצים (למשל הבנת המושגים בהסכם עבודה, ובהסכם שכירות דירה).

- איך לנהל משא ומתן ולהתמקח באסרטיביות.

- חשיבותו של חיסכון לטווח הבינוני והארוך.

- דרכים להגדיל את החיסכון בקרן הפנסיה.

- היכרות עם השקעות שונות, כדי להוסיף מקורות הכנסה, ולהגיע לצמיחה כלכלית. להבין את הסיכונים ואת הסיכויים בסוגים שונים של השקעות.

- היכרות עם שוק ההון – שם מושקעים גם מרבית כספי המשפחה שבקרנות הפנסיה, ההשתלמות והגמל. לדעת גם להימנע מטעויות ופיתויים נפוצים.

- ביטוחים הכרחיים וביטוחים שאינם נחוצים.

קהל היעד ודרך ההדרכה

אנחנו מאמינים ב"גישה מניעתית", המקדימה תרופה למכה: לפי גישה זו, כדאי להקנות ידע פיננסי והעצמה בשלב מוקדם, לפני שמתקבעים דפוסים לא-בריאים של מחשבה ושל פעולה, ולפני שמצטברים חובות, דאגות ומתחים זוגיים.

אנחנו מאמינים גם ביכולתם של אנשים להשתנות ולשפר את חייהם, בכל גיל ובכל מצב.

הניסיון מלמד, שתבונה פיננסית אפקטיבית במיוחד סמוך למועד שבו היא נלמדת. ככל שחולף זמן ממועד הלמידה, הידע נשכח ופוחתת המוטיבציה לעשות שינוי בחיים. עוד מלמד הניסיון, שלא די בלמידה. שינוי מתרחש רק כשידע מיושם בפועל.

אנחנו שותפים למסקנה העולה ממחקר הג'וינט, לפיה שיפור הידע והקניית כלים לחיים הבוגרים צריכים להתחיל בגיל 18. סדנאות תבונה פיננסית יהיו אפקטיביות מאד לפרטים בשנות העשרים לחייהם, כאשר הם יוצאים מבית הוריהם, יוצרים זוגיות ומקימים משפחה. עם זאת, גם בגילאים מבוגרים יותר יכולים פרטים להיתרם מסדנאות תבונה פיננסית, תקשורת זוגית אפקטיבית ואסרטיביות, כדי לשפר את מצבם האישי ולנוע במעלה הסולם החברתי.

סדנאות פיננסיות יכולות להתקיים במגוון צורות: בקבוצות קטנות או גדולות, בהרצאות פרונטליות או מקוונות, ליחידים או לזוגות, לצעירים רווקים ולבעלי משפחות. הניסיון מלמד, שהמיקום והמדיום הם בעלי חשיבות נמוכה יחסית, וכי העיקר הוא יצירת העניין, טיב ההסברים והדוגמאות, התרגול, ההנעה לפעולה, והיישום בחיי היום-יום.

אף שכל תוספת לתבונה הפיננסית יכולה להועיל, התועלת הרבה ביותר תושג בסדרת סדנאות מעשיות. מלבד העובדה, שסדרה כזו תאפשר להעביר את מכלול הידע שנדרש לשם שיפור משמעותי במוביליות החברתית, פרקי הזמן שבין מפגש למפגש יאפשרו לפרטים לתרגל וליישם את הידע שרכשו.

גיבושה של קבוצה קבועה יועיל אף הוא למשתתפים, משום שאז יתאפשר להם להתייעץ עם חברי הקבוצה ועם המנחים, לשאוב מהם עידוד והכוונה, להתגבר על קשיים ולהתמיד עד להשגת שיפור משמעותי.

רונן עצמון

שותף-מייסד סדנאות תבונ"ה

מקורות

[1] מחקר הג'וינט-קרן רש"י-משרד הרווחה: מוביליות חברתית בגילאים 18-35 (פורסם באתר הג'וינט, 2021). https://www.thejoint.org.il/digital-library/4166/ [2]תכנית הקפיצה החברתית - מתווה קרן רש"י למוביליות חברתית: המלצות מדיניות לאומית (מאי 2019) https://kfitza-plan.org.il/landing/mitve.pdf [3] "A broken social elevator? How to promote social mobility" (2018) COPE policy brief https://www.gov.il/blobFolder/generalpage/molsa-senior-forum-59/he/CommunityInfo_SeniorForums_personnel-forums-59-2.pdf [4]ראה מחקר של ההסתדרות החדשה על משפחות חד-הוריות בישראל (2017). לפי המחקר, בראש 90% מהמשפחות החד הוריות עומדת אישה. 21% נחשבות עניות. 43% מהן נסמכות על קצבאות כדי לעלות מעל קו העוני. http://www.macro.org.il/images/upload/items/33231091121240.pdf